שמירה על הבטיחות בשימוש בחימום אינפרא-אדום בחדר האמבטיה
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם מקום קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שעלולות לפגוע במכשיר, ולחות גבוהה. אם ננסה להשתמש בחימום רגיל בחדר האמבטיה, זה יגרום לקצר חשמלי. כדי לעשות זאת כראוי, צריך להשתמש במכשירים שעומדים בתקן IP65. במילים פשוטות: המכשיר צריך להיות אטום לחלוטין, כך שהמים לא יוכלו לחדור פנימה והחשמל יישאר במקומו.
התמודדות עם הלחות
המים עלולים לפגוע בחומרי הבידוד. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במעטפות קוורץ איכותיות ובכיסויים קרמיים. ניתן לראות בהם מעין “מגן” שמגן על החוטים החמים מפני הלחות. אך הבעיה היא שהמקום בו המנורה נמצאת בחיבור לשקע הוא בדרך כלל המקום בו עלולים להתרחש בעיות. לכן אנו משתמשים בסטופרים מסיליקון שמאפשרים אטימה מושלמת. זה מונע מהלחות לחדור לחוטים. אם טיפת מים תפגע בחוט חשמלי, כל המערכת תפסיק לעבוד. אטימה טובה מונעת בעיות אלו לפני שהן מתחילות.
החלקים הנכונים וחיבור טוב לקרקע
אי אפשר להשתמש בכל חוט חשמלי. חוטי PVC רגילים עלולים להימס או להישבר תחת החום העז של מנורות אינפרא-אדום. חורים קטנים בחוטים עלולים לאפשר לאדים לחדור פנימה. אנו משתמשים בחוטים מסוג FEP או חוטים מצופים בסיליקון, שיכולים לעמוד בחום מבלי להישבר. ואל תשכחו את החיבור לקרקע. כל מעטפת מתכתית חייבת להיות מחוברת לקרקע. זו דרך להבטיח בטיחות – אם חומרי הבידוד נפגעים, החשמל יזרום ישר לקרקע, וכך המערכת תפסיק לעבוד מיד – הרבה לפני שמישהו יגע במכשיר.
איזון בין אטימות לחום
יש כאן צורך באיזון. כשאנו אוטמים את המכשיר היטב כדי שהמים לא יחדרו פנימה, אנו גם גורמים לחום להצטבר בתוך המכשיר. אם נאטום את המכשיר יותר מדי, בלי לחשוב על דרכי פליטת החום, נגרום לבעיות חום. כדי למנוע זאת, צריך להשתמש במערכות קירור טובות יותר או במעטפות שיכולות לפזר את החום. העניין הוא למצוא את האיזון הנכון בין “אטימות” ל“אי-חימום יתר”.